26 November 2014

New Beginnings - התחלה חדשה

(עברית בהמשך)

"A story is like a moving train: no matter where you hop onboard, you are bound to reach your destination sooner or later."

I'm writing these lines while travelling from Jerusalem to Haifa to return my gun and first aid bag to the company. This is it. I'm finishing my job as a security guard for hikes after 8 enjoyable months. I'm at another end. Which means that in a moment there is another beginning. This day of returning my equipment is right in the middle of my preparations for the flight. Yesterday I downloaded maps of Australia and New Zealand to my phone and uploaded music to it (as my mp3 decided to die after 6 years of use). And tomorrow I need to get a YHA card and finish taking care of my National Insurance for the period which I won't be in Israel.

When you think about it, 8 months is a lot. And it passed rapidly, which implies the amount of fun. In 8 months with the company I went on many hikes and saw breathtaking views. I met loads of people: guards, guides, teachers and students. Obviously it is impossible to like and be liked by everyone, but every time I managed to find a few excellent people. I especially remember the Camp Koby Experience group, who I worked with for 35 fun days in the summer (Benny says that's a company record for days. How great, I've always wanted to be a record holder) and we toured most of Israel. There are people who I met only in the past month and it slightly feels as if the universe is playing with me by letting me meet them such a short time before leaving for a long period, but I am sure that I will stay in touch with the people who are important to me and I will meet them upon my return. As well as the hikes there were also sporadic cases of guard duty, but unlike the army there was no prohibition to eat/sit/read/listen to music during a shift so it was less terrible. I got to visit amazing places in Israel which I hadn't been to beforehand, trial places which I wouldn't have gone to myself (and to some I see no reason to return) and also revisit places which I've already seen. My friendly advice: If you enjoy hiking and you're right after the army or just looking for a break from your daily routine (as a friend of mine in the company is doing) go for it - just pick up the phone to a hiking security company and work in it for half-a-year.

Now about the new beginning. In a few days I'm flying to Australia and New Zealand for my post-army trip (or you could call it the continuation as I have been hiking Israel for the past 8 months). There is uncertainty looking forward, and we want to flow with the trip and not have everything cast-iron in advance. At the same time I have a great safety net of my family in Melbourne and the support from Israel of my parents and thanks to these nets and support I feel safer to try new things and broaden my independence. I am also very excited to return to Australia after 10 years and see the family once more. I am sure there will be plenty of new and exciting experiences and I will try to share here when I have free time and internet. I appreciate comments, ideas and questions and in general staying in touch. I can't promise how much availability I'll have, but I will certainly try and answer, even if not immediately.

So g'day and I will be back in Israel in 6-7 months with a heavy Aussie accent (maybe).

"סיפור הוא כמו רכבת נוסעת: לא משנה איפה תעלה, אתה תגיע ליעד במוקדם או במאוחר."

אני כותב שורות אלו בזמן הנסיעה מירושלים אל חיפה כדי להחזיר את האקדח וציוד ע"ר לחברה. זהו, אני מסיים את עבודתי כמאבטח טיולים אחרי 8 חודשים מהנים. אני בעוד סוף. שזה אומר שעוד רגע יש עוד התחלה. היום הזה של החזרת ציוד הוא ממש בין כל ההכנות שלי לטיסה. אתמול הורדתי מפות של אוסטרליה וניו זילנד לטלפון וגם שמתי בו מוזיקה (כי הנגן מוזיקה שלי החליט למות אחרי 6 שנים של שימוש). ומחר אני צריך להוציא כרטיס אכסניות ולסיים לטפל בביטוח לאומי לתקופה שלא אהיה.

כשחושבים על זה 8 חודשים זה הרבה. וזה עבר לי מהר מאוד, שמעיד על כמות ההנאה. ב8 חודשים בחברה עברתי הרבה טיולים ונופים עוצרי נשימה. פגשתי הרבה אנשים: מאבטחים, מדריכים, מורים ותלמידים. ברור שאף פעם אי אפשר להתחבב על כולם, אבל בכל פעם הצלחתי למצוא כמה אנשים מעולים. במיוחד זכורה לי קבוצת האמריקאים של מחנה קובי שביליתי איתם 35 יום כיפיים בקיץ (בני אמר שזה שיא ימים ברצף בחברה. איזה כיף, תמיד רציתי להיות שיאן) וטיילנו כמעט בכל הארץ. יש אנשים שפגשתי רק בחודש האחרון וזה טיפה מרגיש כאילו היקום משחק איתי שאני פוגש אותם זמן קצר כל כך לפני שאני עוזב לתקופה ארוכה, אבל אני בטוח שאני אשמור על קשר עם אלו החשובים לי ועוד ניפגש כשאחזור. בנוסף לטיולים היו לפעמים גם שמירות, אבל שלא כמו הצבא לא היה איסור לאכול/לשבת/לקרוא/לשמוע מוזיקה במשמרת אז זה פחות נורא. יצא לי להכיר מקומות מדהימים בארץ שלא הכרתי לפני, להתנסות במקומות שלא הייתי מגיע אליהם לבד (ולחלקם אני לא רואה סיבה לחזור) וגם לבקר שוב במקומות שכבר הייתי בהם. המלצה חמה שלי: אם אתם אוהבים לטייל ואתם בדיוק אחרי צבא או אפילו סתם בא לכם חופש מהשגרה היומיומית (כמו שידידה שלי בחברה עושה) אז לכו על זה - פשוט תרימו טלפון לחברת אבטחת טיולים ותעבדו בזה חצי שנה.

עכשיו על ההתחלה החדשה. עוד כמה ימים אני ממריא אל-על לאוסטרליה וניו זילנד בשביל הטיול אחרי צבא שלי (או אפשר לקרוא לזה המשכו שכן אני כבר מטייל בארץ 8 חודשים). יש חוסר ידיעה לקראת הטיול הזה, אנחנו רוצים לזרום ולא להיות מקובעים, נחליט דברים בדרך. באותו זמן יש לי את רשת הביטחון המדהימה של המשפחה במלבורן וגם התמיכה מהארץ של ההורים ובזכותם אני מרגיש יותר בטוח להתנסות ולהרחיב את עצמאותי יותר. אני גם מאוד מתרגש להגיע שוב לאוסטרליה אחרי 10 שנים שלא הייתי וגם לראות שוב את המשפחה. אני בטוח שיהיו חוויות חדשות ומרגשות ואני אנסה לחלוק פה כשיהיה לי זמן פנוי ואינטרנט. אני אשמח לתגובות, רעיונות ושאלות ובכללי שתשמרו על קשר. אני לא יכול להבטיח כמה זמינות יהיה לי, אבל אני בהחלט אשתדל לענות, אפילו אם באיחור.

אז שיהיה שלום ואני אחזור לארץ עוד 6-7 חודשים עם מבטא אוסטרלי כבד (אולי).


  1. נשמע אדיר, אני הכי אוהבת את ההתרגשות הזאת שלפני. אני מאחלת לך חוויות הזויות ואנשים משונים ונופים מעוררי מחשבה, ועוד דבר אחד חשוב- שתצליח להתגעגע בזמן הנכון. לא מוקדם מידי אבל שזה יגיע רגע לפני הסוף.
    בקיצור, סע בשלום ובלי דאגות. אנחנו פה שומרים על הבית.

    1. אם את שומרת לי על הבית אני בהחלט מרגיש בטוח ונוסע בלי חששות :)